האם גרמניה היא יעד להשקעות כלכליות? כל הסיכויים והסיכונים

האם גרמניה היא יעד להשקעות כלכליות?

גרמניה, כבר מזמן הפכה ליעד מועדף להשקעה על הישראלים, כבשה את ליבם של המשקיעים הזרים מכל רחבי העולם. המגמה המתמשכת של השגשוג ביצוא והמשקיעים שנוהרים, נמשכת בעקביות והופכת אותה למדינה המבוקשת ביותר באירופה להשקעה.

סיכויים מול סיכונים

דווקא בשל הביקושים הגבוהים של המשקיעים, צריך להיזהר מללכת אחרי העדר. רווחי החברות אומנם נמצאים בצמיחה אולם ישנם משקיעים שעבורם הסיכון עלול לעלות על הסיכוי. הטענות של אותם משקיעים, הנמנעים לשים את כספם על נכסי גרמניה, נוגעות בין היתר, לעודף ייצוא ויצירת תלות כלכלית במדינות העולם הגדול. ההשלכה, כך לטענתם, היא גם תלות בהעלאות הריבית העולמיות. טענות נוספות נגד השקעות נדל”ן בגרמניה, נוגעות להשפעתם של משברים כלכליים עולמיים על גרמניה, דוגמת משבר הסאב פריים, שהתרחש בעבר בארה”ב.

התחזיות צפו את המגמות כבר בשנת 2007

הנתונים מראים אחרת. בשנת 2007 מדד הביטחון העסקי בגרמניה הגיע לשיאו לאחר שנים רבות והוא ניכר גם בסממנים, כגון עלייה בצריכה הפרטית והזמנות מוגברות מבתי החרושת היצרניים. בשורה התחתונה, המכון לכלכלה עולמית תיקן את התחזיות וקבע כי צמיחת התמ”ג בגרמניה עלתה באותה שנה ב 0.7 אחוז, ל- 2.8 אחוז. תחזית זאת, חיזקה תחזיות דומות של מוסדות מוכרים בינלאומיים, ביניהם קרן המטבע הבינלאומית, שהתבססה בתחזיותיה על העלייה בייצור התעשייתי והירידה בשיעור האבטלה. גם במדד האבטלה התחזיות נראו מבטיחות והצביעו על יריד של 2.2 אחוז מ-11 אחוז כוללים בשנה הקודמת, קרי 3.75 מיליון מובטלים לעומת 5 מיליון מובטלים בשנים קודמות. גם מדד DAX שידר אופטימיות לאותה שנה והוא עלה ל 25 אחוז. המשקיעים קראו את התחזיות והביעו אופטימיות. כך למשל, צוטט ג’נס ארהארדט, מנכ”ל חברת DJE, כשהוא אומר שגרמניה הפכה לבית להשקעות הטובות ביותר באירופה. המגמה הזו נמשכת עד היום וגרמניה שומרת על חוסן כלכלי מרשים. למרות זאת, מי שמנצל את המצב לטובתו הם בעיקר המשקיעים הזרים. שוק ההשקעות המקומי לא מיהר לבצע עסקאות והכניס לקופות קרנות ההשקעות המקומיות רק כ-5 מיליארד יורו באותה עת.

שמרנות מקומית

אחת הסיבות לכך, היא ככל הנראה השמרנות שמאפיינת את המשקיעים המקומיים, אשר לא נוטים לפתח ציפיות לתשואות. וורנר הדריך, ראש חטיבת המחקר בחברת מורנינגסטאר, אמר דאז: “אנחנו מאמינים שהמשקיעים הגרמנים מחמיצים את הרכבת”. לטענתו, העובדה שהבנקים המקומיים קידמו את ההשקעות הבטוחות, תרמה לא מעט לשוק המקומי הרדום, בשעה שמשקיעים זרים התעוררו. היו גם גורמים שתמכו בעמדת המשקיעים המקומיים, דוגמת איאן הארטנט, דירקטור בחברת המחקר אבסולוט אטרטג’י בלונדון, שאמר: “הצמיחה בגרמניה תלויה מאוד בייצוא, שמסתמך במקרים רבים על עלויות שכר נמוכות. אם צמיחת הכלכלה בארה”ב תואט, ישפיע הדבר על שרשרת האספקה לאסיה, שוק מרכזי שאליו מייצאת גרמניה. כאחד מהשווקים הרגישים ביותר באירופה, גרמניה עלולה להיות הראשונה שתסבול מחדשות רעות כאלה”. יחד עם זאת, הוא ציין כי פעילויות שונות, כגון מיזוגים ורכישת מניות, יכולות להגן על מניות גרמניות מפני ירידה, הגם אם שוק היצוא המרכזי של גרמניה יסבול מהאטה: “גרמניה מוגנת יותר מפני מפני ירידות מאשר שאר השווקים באירופה”.

מה מושך אם כן את המשקיעים הזרים מכל רחבי העולם?

ככל הנראה הסיכונים הנמוכים. על פי ארהארדט, חברות גרמניות מושכות בתי השקעה פרטיים, מאחר ואלו נרכשים בזול, כגון הצעות עסקיות לרכישה שהגישה חברת פורשה לחברת פולקסווגן, הצעות לחברות בנייה מובילות וכדומה. אגב זאת, חברות הבנייה הפכו למטרה עבור קרנות השתלטות, כך ציינו המומחים. הדריך טען אז כי: “כ-75 אחוז מעסקיהן של חברות הבנייה הגדולות נמצאים בחו”ל, מה שמסייע להן לעמוד בכל האטה בצמיחת השוק המקומי”. מנגד, גרמניה נחשבת למדינה בעייתי עבור קרנות כאמור, בשל ההרכב והאפשרויות הרבות למניות המונפקות לציבור הרחב. מציאות זו הופכת את רכישת החברות או חלק ניכר מפעילותן, למשימה לא קלה. כך למשל, אמר מרקוס דלהיימר, מנהל תיקי מניות בגרמניה, כי הוא היה מעדיף להשקיע באיכות, כגון מודלים עסקיים מצליחים ולא בהשערות למיניהן אודות מיזוגים לקרנות גידור: “חברות בעלות צמיחה יציבה שיכולות לפתח את המודל העסקי שלהן ולהגדיל את הרווחים, נחשבות להשקעות יציבות”. בדבריו אלו התייחס דלהיימר לחברות כגון מינכן רה, אליאנץ, דויטשה בנק וחברת התוכנה העסקית SAP. לדידו לחברות אלו: “יש ערך מצויין והן צומחות בשיעור שנתי של 15 אחוז ונסחרות במכפיל רווח”.

מנהל קרן הייצור הגרמניות, טים יונגמן, אמר בהקשר זה כי: “אפשר לראות שקיפות ועמידות במחזור הסחורות בעולם, בהתבסס על הביקוש מאסיה. בכך אנחנו מאששים את ההנחה שהמניות הגרמניות הן נכס ששווה לעקוב אחריו”. יונגמן עצמו השקיע בחברות כאמור, למשל, בחברה לייצור מערכות לאנרגיה סולרית.

מה אומרים מנהלי תיקי השקעות במניות אירופאיות?

ג’וליט כהן, ת תיקים עבור חברת פרינסיפל גלובל אינווסטורס בלונדון, אמרה כי: “החברות התעשייתיות נאבקו במחיריהם של חומרי הגלם הגבוהים כמה שנים, אבל כעת כשהמחירים יורדים אפשר לראות את שולי הרווח משתפרים. לחברות ייצור רבות יש יתרון בכך שהארגון מחדש שעשו לחברות עדיין לא התגלמו ברווחים”. היא עצמה החזיקה במניות של חברות מאן, ביירסדורף, וולקסווגן ופרסניוס.

השקעה בקרנות מיוחדות או קרנות מט"ח?

משקיעים רבים, הרואים בגרמניה כיעד להשקעות בשל הצמיחה העוברת על המדינה, שוקלים השקעה בקרנות מיוחדות אולם יש המעדיפים קרנות המושקעות במט”ח. הסיבה לכך היא כפיפותם של מנהלי הקרנות בגרמניה להגבלות רכישה למיניהן. “מנהלי מנהלי קרנות פעילים בגרמניה יכולים להשקיע רק 10% מהקרן בחברה אחת”, אמר הדריך. מנהלי קרנות נוספים אמרו כי האטת הייצוא תבוא לידי ביטוי בצריכה הפרטית, שתקוזז כתוצאה מכך. האטרנט לעומת זאת אמר כי: “עלות שכר נמוכות סייעו ליצוא, אבל התמורה לכך היא צמיחה נמוכה במשכורות במדינה. אפילו לפני העלאת המע”מ במדינה, צמיחת המכירות הקמעוניות היתה מתונה. בהתחשב בהשערות כי הבנק המרכזי יעלה את הריבית ל-4.5%, אי אפשר לראות שיפור בביקוש למוצרים קמעוניים בגרמניה השנה. אם ייווצר מצב של לחץ על היצוא, גרמניה עלולה לעמוד בפני זמנים קשים”.